מחקר במדעי החיים

כל היצורים החיים מורכבים מתאים, אך איך בעצם עוברים מתאים לרקמה? בדומה למבנה הפנימי של התאים של ציטוסקלטון שמאפשר לתא לנוע ולהעביר בתוכו דברים

לעיתים יש לחוקרים צורך לצבוע אברונים מסוימים בתא, לצפות בשינוים שהתא עובר כתוצאה מתנאים מסוימים, או לעשות הפרדה בין תאים שונים ולהמשיך לגדל אותם לחוד. בצביעה המקובלת כיום קודם צריך לקבע את התאים ואי אפשר להשתמש בהם לצורך גידול. בדיוק למטרה זו פותח ליין חדש של Bio Trackers מבית Merck.

מאז שפותחה שיטת ה- Western blotting הפכה לשיטה הנפוצה והמוכרת ביותר לאנליזה של חלבונים. עקרון השיטה הינו הפרדה של תערובות חלבונים בג'ל אלקטרופורזה ולאחר מכן העברת החלבונים לממברנה כגון PVDF ומבצעים אימונודטקציה לזיהוי החלבונים.

במחקר הביולוגי במעבדות שימוש בתרביות תאים הינו נפוץ מאוד ובעל חשיבות רבה ומשלימה לניסויים in vivo, מכיון שמאפשרים מניפולציה מבוקרת יותר של תהליכים תאיים ותפקודם. במשך עשרות שנים,

במשך עשרות שנים, חוקרים גידלו תרבית תלת ממדית (3D) בתחומים כגון מהנדסי רקמות, חוקרי תאי גזע, חוקרי סרטן וביולוגיה תאית, בעיקר במסגרות באוניברסיטאות. פיתוח של חומרים או שיטות חדשים מונע על ידי הרצון של מדענים אלה לשלב מערכות ניסיוניות המיצגות בצורה טובה יותר את הסביבה in vivo לתוך מחקריהם.

בחירת הנוגדן הנכון לניסוי, יכולה להיות מאתגרת וקריטית לא פעם. חשוב לבחור את הנוגדן הנכון שיזהה את חלבון המטרה, שיהיה מספיק מדויק ורגיש וכן צריך לשים לב למידע שהיצרנים נותנים על הנוגדן.