For more in vivo-like membrane-based cell cultureגידול תרביות תאים או רקמות על גבי ממברנה בצורה קרובה יותר ל in vivoבמשך עשרות שנים, חוקרים גידלו תרבית תלת ממדית (3D) בתחומים כגון מהנדסי רקמות, חוקרי תאי גזע, חוקרי סרטן וביולוגיה תאית, בעיקר במסגרות באוניברסיטאות. פיתוח של חומרים או שיטות חדשים מונע על ידי הרצון של מדענים אלה לשלב מערכות ניסיוניות המיצגות בצורה טובה יותר את הסביבה in vivo לתוך מחקריהם. מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות לגידות תרביות 3D קצרו את היתרונות של שיטה זו ע"י הצגת נתונים טובים יותר שהיוו פריצת דרך בחקר רקמות והתנהגות התאים, אך השיטות היו פעם יקרות, מבולגנות, מייגעות, וקשה היה להסתגל לתהליך הנדרש. כיום, החוקרים יכולים לבחור בין מגוון של כלים לגידול תרביות 3D שיתאימו לצרכים הספציפיים שלהם.אז אילו כלים יש כיום? מדובר באינסרטים שבתחתיתם ממברנה ומכניסים אותם לתוך בארית של 6/12/24 well plate. האינסרט 'תלוי' על גבי הבארית כל שהממברנה אינה נוגעת בפלסטיק שבתחתית והתאים נהנים מגישה למדיום ולנוטריינטים מכל הכיוונים. כלומר, במקום לגדל תאים על פלסטיק שטוח, מגדלים את התאים על ממברנה פורוסיבית, ראו איור 1:
וכך זה נראה בתמונות:
האינסרטים מגיעים ארוזים אחד אחד וסטריליים כמובן. אופציה מעניינת מאוד הינה פלטה של 24/96 well plates עם ממברנות בתחתית הבאריות. כך זה נראה ב 24 well plate:
וכך ב 96 well plate:
מה המיוחד בפלטות Millicell insert plates? את זאת אסביר באחד הפוסטים הבאים, בינתים חשוב שאציין את היתרונות בגידול תאים בשיטה זו. כשמגדלים תאים על גבי ממברנה פורוסיבית (אינסרט) לתאים יש גישה תלת מימדית למדיום ולנוטרינטים וזאת בהבדל מגידול תאים על פלסטיק, שם התאים גדלים בצורה שטוחה ובתפקוד מופחת וכתוצאה מכך:1. שיפור מורפולוגית התאים 2. התמינות טובה יותר3. יותר אברונים תוך תאיים4. צפיפות גבוהה יותר 5. תרביות יציבות לזמן ארוך יותר 6. גידול co-cultureתוכלו להתרשם בהבדלים בתמונה הבאה בה נבדקו תאי סרטולי בתנאי גידול שונים:
הגדילה של התאים על גבי ממברנות של Merck הביאו לצמיחה של תאים מחודשת, גבוהה יותר, מרווחת, עם גרעיני תאים אובליים הדומים יותר לצמיחה in vivo. מעוניינים במידע נוסף? אשמח אם תפנו אלי לקבלת מידע נוסף או לקבלת אינסרטים להתנסות.ועכשיו 10% הנחה נוספים על האינסרטים והפלטות לגידות תאים של Millicell להצעות מחיר שנעשות באתר מרקורי!מירב0524854147
[email protected]
מחברת המאמר, מירב גרבי הינה בוגרת תואר ראשון בביולוגיה B.Sc. ותואר שני M.Sc. בביוכימיה מאוניברסיטת בר אילן.• למירב גרבי ניסיון של 3 שנים בעבודת מחקר במחלקה ל Cellular and Developmental Biology בביה"ס לרפואה New York, Mount Sinai School of Medicine • במסגרת עבודה זו חקרה את ההבדלים בין Fibroblast growth factors -FGFs לבין FGF homologous factors FHFs ע"י השריית מוטציה בחלבונים רקומביננטיים והכנה פרפרטיבית של החלבונים לאנליזה בקריסטלוגרפיה.• למירב מומחיות בשיטות: ביולוגיה מולקולרית, יצירת קונסטרקטים , RT-PCR, PCR טרנספקיות וטרנספורמציות, ביטוי חלבונים בחידקים, מיצוי חלבונים, טיהור חלבונים בקולונות אפיניות להפרין, ניקל וגלוטטיון, פתרון בעיות אגרגציה ופרסיפיטציה של חלבונים, אנליזת חלבונים בשיטת ווסטרן, צביעות קומסי וצביעות כסף של ג'לים, טרנספקציה לתרביות תאים, מבחני MTT לתרביות תאים ועוד.• מ - 2006- מנהלת את תחום מדעי החיים בחברת מרקורי לאחר שבמשך כעשור ניהלה גם את תחום הכרומטוגרפיה • מירב גרבי השתתפה בקורסים והשתלמויות בתחומים: כרומטוגרפיה, מיקרוסקופיה ומדעי החיים בחברת Merck .