כל מה שרציתם לדעת על מונחי בסיס של מים נקיים למעבדה ולא העזתם לשאול

כשהייתי סטודנטית, אחד הפרופסורים הבוחנים במבחן המאסטר שלי, שאל אותי מה המשמעות של מים ultrapure 18.2 MΩ בפרק שיטות וחומרים (לצורך ניקוי פפטידים בHPLC ), ומדוע לא כתבתי DDW, כמו שכולם כותבים. הוא שאל גם על pKa של ליזין, אבל זה כבר נושא אחר..

הוא היה ידוע בכך שהוא שואל שאלות "אלמנטריות" על כימיה וביוכימיה, כי היה חשוב לו שבוגרי הפקולטה יצאו לעולם עם בסיס מדעי יציב. הפנמתי את המסר הזה וכשאני בונה מצגות למיני-סמינרים שאני מעבירה בנושא "שימושי מים נקיים במעבדה" או "טיפים לשימוש נכון ב- Milli-Q", אני עושה סדר במונחי היסוד: מה זה DDW? מה זה ultrapure water? מה הקשר בין מוליכות והתנגדות של מים נקיים? ומה ההבדל בין מי DI ל Milli-Q WATER?

הכל מתחיל ונגמר בעובדה הפשוטה: מים הם הריאגנט הכי נפוץ במעבדה. דרגת הניקיון הדרושה היא כזו שהמזהמים במים לא יתחרו עם התגובה שלנו בניסוי, לא יעכבו את התגובה ולא יהיו עוד משתנה בלתי ידוע.

DDW הם ראשי תיבות של double distilled water – מים מזוקקים פעמיים. היום כבר כמעט לא משתמשים בתהליך של זיקוק, כיוון שהוא דורש הרבה מים וחשמל לאידוי והעיבוי, ומסיבה זו מאוד לא ידידותי לסביבה. אז למה ממשיכים לרשום על המיכלים עם המים במעבדה, או גרוע מכך – במאמרים, את המונחים DW או DDW?
הטכנולוגיה שהחליפה את הזיקוק היא אוסמוזה הפוכה שמשולבת ברבות ממערכות ה- Milli-Q וככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך החסכון במים גדל.

על מנת לדעת מה יש במים, נהוג לעשות חלוקה של הגורמים במי הברז לכמה קטגוריות: יונים, חומרים אורגנים, חיידקים, חלקיקים וגזים. לצורך העניין מים המתקבלים מקולונת חילוף יונים DI הם מים עם הרבה פחות יונים, אבל בשונה מ-DDW, אין שום טיפול לשאר קבוצות המזהמים (חומר אורגני, חיידקים, חלקיקים) ובדרך כלל ריכוז חומרים אלו אחרי קולונת DI גדול מאשר במי הברז.

איך מודדים מים נקיים?
את כמות היונים במים נקיים יש למדוד בעזרת מד מוליכות בזרימה והיחידות מדידה הן µS* cm @25oC (מיקרוסימנס *ס"מ בטמפרטורה קבועה של 25 מעלות).
מערכות טיהור המים מציגות את כמות היונים ביחידות של התנגדות - MΩ/cm @25 oC. והמרת היחידות היא פשוטה מאוד:

חומר אורגני לעומת זאת, יותר מסובך למדוד, הוא נמדד ביחידות TOC ppb מכשור המדידה שלו יקר יותר ומאחר והערך הזה לא נמדד במערכות המים הפשוטות יותר, יש נטייה להתעלם ממנו. חשוב מאוד לשים לב שגם אם לא מודדים את רמת החומר האורגני, מערכת טיהור המים המעבדתית כוללת טכנולוגיות לניקוי החומר האורגני, כמו אוסמוזה הפוכה.
יש שקף במצגת שלי, אשר במהלך הצגתו אני תמיד רואה את המשתתפים שולפים את הטלפונים ומתחילים לצלם וזו בדיוק הנקודה בה אני יודעת שקלעתי למטרה.
באותו השקף יש טבלה המדגימה אילו טכנולוגיות טיהור מנקות אילו קבוצת מזהמים ואיך נכון לשלב את טכנולוגיות הטיהור לקבלת מים שניתן לסמוך עליהם, כך שאיכותם תהיה זהה ל DDW:

כמו בהרבה תחומים, לפעמים אנחנו שומעים מושג כל כך הרבה פעמים, שברור לנו שאנחנו אמורים לדעת מהו ובאותה נשימה נבוכים לשאול.
אני מזמינה אתכם לתאם איתי מיני סמינר חינמי בנושא מים למעבדה.
דברו איתי וננעץ ביומן תאריך ...

תכלת קובצ'י רבינוביץ,
מנהלת תחום מערכות מים למעבדות במרקורי
052-3632489
[email protected]

מחברת המאמר תכלת קובצ'י רבינוביץ בוגרת תואר ראשון B.Sc. ושני M.Cs בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון.
• במסגרת עבודת המחקר לתואר השני, הכירה ועבדה במגוון של טכנולוגיות מתחומי הכימיה והביולוגיה. מתחומי הכימיה, בעיקר סינתזת פפטידים solid phase peptide synthesis, HPLC אנליטי וסמי פרפרטיבי, כולל LCMS; מתחומי הביולוגיה עבודה עם חיידקים, MIC ובדיקת פיתוח עמידות לחומרים אנטי מיקרוביאלים, ומעט עבודה עם תרביות תאים.
• תכלת עובדת במרקורי מ 2009 ומכירה היטב את צרכי הלקוחות בתחומים השונים, על פי אופי העבודה במעבדות השונות החל ממעבדות פארמה ועד למעבדות אקדמיה. בשנים 2009-2012 כמנהלת מכירות לתחומי הכימיה, בהמשך מ 2012 עד 2015 כמנהלת מכירות למוצרי מדעי החיים והחל מ - 2015 כ - Product specialist לתחום מערכות המים.
• במהלך השנים כמנהלת מכירות השתלמה תכלת במגוון נושאים מקצועיים בתוך מרקורי, וכן מ - 2016 ועד היום משתלמת תכלת בקורסים מקצועיים המועברים במטה Merck Millipore בצרפת, בתחום המים למעבדות.בהשתלמויות אלו משתתפים מנהלי מוצרים מתחום המים למעבדות מכל העולם, תכלת אחראית להבאת הידע העדכני והרלוונטי ביותר ללקוחות בארץ